פסק-דין בתיק תא"מ 5202-08

תביעת ארנונה המוגשת נגד בעליה של חברה מכוח הוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה לשם השגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1993 (להלן:- "חוק ההסדרים") ותיקון חקיקה לחוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004, ומכוח הוראות סעיף 119 א (א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], המוחל לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים גם על חובות ארנונה.

רקע ועובדות

1.         התובעת הינה עיריה, שחברת "ארומה מתכות בע"מ" (להלן:- "החברה") חבה לה חובות ארנונה בגין נכס בו החזיקה בתחום שיפוטה של התובעת.

החברה הפסיקה את פעילותה ולא שילמה את חובות הארנונה ואף הוגשה נגדה תביעה וניתן פסק דין בתובענה שהוגשה נגדה.

לפיכך, בתביעתה שלפניי, עותרת התובעת לחייב את הנתבעים, שהינם בעלי שליטה בחברה, כל אחד מהם מנהל בחברה ובעל 50% ממניותיה, לשלם את חובות הארנונה של החברה בהתאם להוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים וסעיף 119א(א) לפקודת מס ההכנסה.

            הנתבעים טוענים, כי לא התקיימו בהם הוראות סעיף 119א (א) (3), הרלוונטי לענייננו, שעל  פיו חבותם של בעלי השליטה בחברה הינה, כי קיבלו מהחברה נכסים ללא תמורה, או הבריחו מנכסי החברה.

2.         הצדדים להליך שלפניי אינם חלוקים בנושא שיעור חוב הארנונה החל על החברה וגם אין מחלוקת ביניהם בדבר השאלה האם הנתבעים הינם בעלי שליטה בחברה, אם לאו. עיקר המחלוקת בתיק נוגע בשאלה האם הועברו לנתבעים עם סיום פעילות החברה נכסים ללא תמורה, או בתמורה חלקית.

המסגרת הנורמטיבית

3.         סעיף 8ג לחוק ההסדרים קובע:

"על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו ההוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972(בסעיף זה -עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ולבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחוייבים."

סעיף 119א(א) לפקודת מס ההכנסה מורה:

(1) היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור.

(2) היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר, שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בפסקה זו - החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו מהחבר האחר.

(3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה.

הסעיף הרלוונטי לענייננו הינו סעיף קטן 3, כאשר אין בענייננו מחלוקת בדבר הפסקת פעילותה של החברה והמחלוקת העיקרית נוגעת, כאמור, לשאלת העברת נכסי החברה לידי הנתבעים, בעלי השליטה בה.

4.         בהתאם לפסיקה, סעיף 8ג לחוק ההסדרים וסעיף 119 א לפקודת מס ההכנסה יוצרים מעין "הרמת מסך סטטוטורית", זאת מתוך מטרה לסייע לרשויות המקומיות לגבות את המס החל החברות ואשר לא שולם (ראה בש"א (ראשל"צ) 5493/05 מרחב אישי בע"מ נ. עיריית רעננה (ניתן ביום 14.12.05) וכן עת"מ (ת"א) 1311/07 רובינשטיין נ. עיריית רעננה (ניתן ביום 16.10.07, להלן:- "פס"ד רובינשטיין").

5.         עוד נקבע, כי סעיף 119 א לפקודת מס הכנסה יוצר חזקה בדבר העברת נכסי החברה לידי בעלי השליטה בה ועל בעלי השליטה מוטל הנטל לסתור את החזקה האמורה (ראה ע"א (ת"א) 2364-03-11 עירית יהוד-מונסון נ. חיים רומנו (ניתן ביום 28.8.12).

6.         עולה השאלה האם שעה שהוכח, כי הועברו נכסים לידי בעלי השליטה, גביית חוב הארנונה הינה ביחס למלוא חוב הארנונה או רק ביחס לשווי הנכסים שהועברו לידי בעלי השליטה.

הדיעה הרווחת בפסיקה הינה, כי יש שעה שהוכח, כי הועברו נכסים ללא תמורה לבעלי החברות, ניתן לגבות מהם את החוב במלואו (ראה פס"ד רובינשטיין, בש"א 4597/05, ת.א. (ראשל"צ) 3595/05 פנסו נ.עיריית חולון וכן ע"א (ת"א) 2139/08 הלל נ. המועצה המקומית כפר שמריהו (ניתן ביום 22.6.2010).